בתקופה האחרונה נתקלתי לא מעט בשאלות של הורים לגבי שני אלה.
מה עושים עם זה ?
למה ההתנהגות הזו מופיעה?
נתקלתי בתסכול גדול, חוסר אונים ולעתים גם כעס גדול על הילד.
ברצוני להציג מעט מהזווית שלי על שני אלו ולשתף אתכם ההורים מעט מניסיוני.

עצלנות:
היא למעשה ביטוי או צורה של חוסר שיתוף פעולה המשולבים בבסיסם עם קריאה לעזרה של הילד.
היא יכולה לנבוע מכמה סיבות:
חינוך הורי שלא דורש, אמונה מוטעית של הילד כי אינו יכול ואינו מסוגל, תגובות הסביבה הבית ספרית שאינן מיטיבות ומייצרות אי אמונה של הילד בעצמו.
אלו יגרמו לדחיית מטלות וחוסר רצון להשתתף.
עונשים, איומים, צעקות, מריבות לא עוזרים, לעתים להפך.
הדבר הנכון לדעתי הוא גירוי והתעניינות.
ברגע שנוצר ומתעורר עניין כלשהו, יש לחבר אותו בצורה שקטה ובטוחה לפעולה.
בדרך כלל ברגע זה תיעלם העצלות.
העזרה האמיתית שילד כזה צריך היא שיחות מיטיבות ומעודדות לאחר מעשים שעשה שיחזקו לבסוף את אמונתו בעצמו,
יחזקו את הנוכחות הפנימית שלו לבצע את המשימות השונות ולהצליח בהן.

התפרצות זעם:
בבסיסה של התפרצות הזעם ישנו צורך בשליטה.
יש כאלה שיטענו כי זה קשור למבנה אישיותי, כשל אורגני, פתולוגיה ועוד.
אך אני מוצא בדרך כלל מרכיבים אחרים הנובעים ממפגש חינוכי שאינו נכון בין הורה לילד.
הרבה פעמים, עצבנות וכעס, שהנם לגיטימיים ואפילו חשובים לא קיבלו יחס מתאים מההורים והופכים עם הזמן לזעם.
סיבה משמעותית מאוד נוספת להתפרצות זעם הינה צפייה באדם בוגר בדרך כלל הורה או אח שמהווה דוגמה לכך ובעצם מדגים שאיתו לא כדאי להתעסק.
ילדים ינסו להשיג באמצעות התקף זעם את מבוקשם, כי כך הם ראו וכך הם למדו מהסביבה הביתית או הגן או אחר.

מה צריך לעשות :
במהלך התקף, לתת מרחב, לעזוב את החדר ולא להגיב בצעקות נגד.
במהלך התקף לתת תחושה חד משמעית שכך לא יקבל את מבוקשו.
לומר כי אתם רואים שהוא כועס ושאולי מרגיש כי זה לא פייר אך זו אינה הדרך.
הבהירו לו ועזרו לו לתמלל את רגשותיו בסמוך להתקף …
נסו להישאר רגועים, זכרו התקף בדרך כלל אינו פוגעני.
בשום מצב, אל תותרו ועמדו על שלכם.
העבירו מסר שבאופן כזה אתם לא משתפים פעולה.
ממשיכים לאהוב ולשמור אך לא משתפים פעולה.
תחזרו על זה מספר פעמים ותראו כי ההתפרצויות נרגעות …

לסיכום:
יש לנו מטרה אחת מרכזית בחינוך:
ליצור אדם בעל חוסן, ליצור אדם חברתי שיודע להתאים את עצמו.
ליצור אדם חזק פנימית בעל ערכים.
ליצור אדם שיודע לשלוט ברגשותיו.
ליצור אדם עצמאי ואחראי.

אלו האחרונים יגיעו בעיקר מהחינוך שתתנו בבית בעיקר מהגבולות שתשימו וההכוונה שתראו.
האמינו בעצמכם וזכרו אתם המודל האמתי להתנהגות, לחלומות ולשפת ילדיכם.

מרכז שבילים.