ילדים אינם זוכרים מילים, הם זוכרים חוויות. ולכן למידה דרך התנסות היא אחד מעקרונות החשובים של מרכז שבילים. ההתנסות המעשית, באתגרים פיזיים, מנטאלים ורגשיים, בפרט ובקבוצה, מבטיחה למידה והפנמה טובה יותרשל המסקנות האישיות שכל אחד מהילדים מפיק, מאירוע יחידני או קבוצתי.

כך לדוגמא אנו משתמשים פעמים רבות באש כפעילות לא ורבלית שממנה ניתן ללמוד רבות על ההתנהגות:
מי מדליק את המדורה, מי שולט?
האם קיים פחד ראשוני מההדלקה?
האם הילד מתכנן את צעדיו או עובר מיד לניסוי וטעייה?
האם הוא מצליח להדליק את המדורה לשביעות רצונו או נשאר מתוסכל ובלי מדורה?
מי שומר על גבולות המדורה ואולי גם על גבולותיו שלו?
מי מסתכן הרבה ואולי נוטל סיכונים בחייו האישיים?

באופן דומה -  פעילות עם נרות בוערים מלמדת אותנו רבות על הצלחה וכשלון כשאנחנו מעבירים נר בין חברי הקבוצה במעגל, בארבעה סבבים שונים (סבב רגיל, סבב ללא דיבורים, סבב ללא דיבור עם טפטוף על היד וסבב הנעשה בעיניים עצומות). הסבבים האלו מייצרים המון תסכול והמון לכידות ומאפשרים הרבה מקום לחבריםלהעיר אחד לשני להראות מנהיגות, לכעוס, לדבר ועוד.

עוד כלי המשמש אותנו הוא בולי עץ ותחרות ניסור קבוצתית במסורים כהים
המייצרת יכולת התמדה ועמידה ביעדים. לעבודה עם העץ יתרונות רבים  - היא מפעילה את חוש הריח, מאווררת הרבה רגרסיות החוצה ומשקפת מי מהמשתתפים עוזר זה לזה, מי מקפיד וחושב על בטיחותוהאם הבנות תופסות תפקיד מגדרי או שדווקא מנסרות בהתלהבות ובמרץ.

גובה
עבודה בגובה מפגישה מידית את הילד עם תחושת הפחד. הפחד נוכח מאוד וחשים אותו בכל מקום וכך אלמנט מרכזי זה, בנפשו של האדם, מקבל ביטוי מלא הן במרכז והן בשטח. כחלק מהתהליך אנחנו מסבירים את חשיבותו של מנגנון הפחד בנפש
וביחד עם הילד צומחים למעלה. אנו מלמדים את הילד לראות את הפחד, לדבר איתו, לווסת ולתחום אותו ולבסוף לנהל אותו ולהתגבר עליו. ילד ששולט בפחדיו שולט גם בכעסיו.