אהוד (שם בדוי ) הגיע אלי למרכז לאחר הפניה של פסיכולוג בהתייעצות עם ההורים

ורכזת החינוך . 

אהוד הינו ילד שקט ,קטן פיזית  בגוף אך בעל התפרצויות זעם לא נשלטות, והגעה למקומות רגשיים שמסכנים אותו.

אהוד ילד חכם מאוד שאינו סומך כמעט על עולם המבוגרים ואינו מכיר במושג גבול .לא פגש כזה מימיו ובדרך כלל עושה מה שטוב בשבילו.  כאשר התחלנו לעבוד נוצר בינינו חיבור טוב סביב נושאי טבע – )אהוד סקרן מטבעו.( התחלנו לצאת למרחב הפתוח ולקיים מפגשי העצמה סביב משימות של חציית נחלים וטיפוס על עצים .

במפגשינו השלישי ארעה סיטואציה בה היה עלי להציב גבול באופן אסרטיבי – אהוד בדק אותי, בכה השתולל ואף תקף אותי.  סיימנו את הפגש בהליכה שקטה לאורך נחל זורם ונראה כי הפנים את המסר . אירוע זה ועוד רבים המציב את הילד במקום של אי נוחות, מייצר את אותו רגע חשוב של שינוי ,להבנתי  באזור הזה ניתן לפרוץ את הדרך ההתנהגותית ולייצר משהו אחר.

אסכם ואומר כי התנהגותנו מושפעת ישירות מהתגובה אליה נחשף.  

תפיסת העבודה : ראשית אומר כי אין תפיסה אחת גורפת , כל ילד הוא עולם שונה ולכל אחד ולכל מדריך במרכז מתאימים משהו אחר . עם זאת אציין מספר נושאים דרכם אנו עוברים במהלך הפגישות.   עובדים אחד על אחד ללא שפיטה או מדידה של הילד /נער . העבודה יכולה לנוע דרך הנאה וכייף ועד להצבת גבול ועימות מבוקר עם התחושות של הילד . העבודה דרך משימות ושיחות מכווינות  יוצרת חוויה מעצימה. מעבירים כל הזמן תחושת מסוגלות ואת ההבנה לילד כי הוא יכול .  

מעבר לכך עוברת ההבנה כי אם לא יעשה – איש לא יעשה זאת עבורו ,ושהדברים תלויים רק בו מעבירים את נושא הבחירה – שנמצאת תמיד אצל הילד הוא זה הבוחר איך להתנהג. מעמתים ומאמתים אותו עם משמעות מעשיו גם אנחנו ,וגם הטבע . יוצרים לפעמים משבר כדי להכנס למקום של אי נוחות מתוך הבנה כי שם נוצר השינוי האפקטיבי .