את הטיפול הזה בחרתי להציג הפעם מכיוון שיכולת ההסתגלות של הילד ומהירות השינוי מתרחשים נגד עיניי משבוע לשבוע תחושה זאת מגובה גם ע"י הוריו, ובעיקר משתקפת דרך תחושותיו של הילד.

אני עובד כבר כ 3 חודשים עם ילד בשם תומר (שם בדוי ) הנמצא בכיתה ב.

לתומר מספר קשיים, אחד מהם הוא דימוי עצמי נמוך המתבטא בקול נמוך, דיבור חלש ושפת גוף שמשדרת שבריריות. ממקום זה תומר מתקשה באינטראקציה עם בני גילו ומעגל התסכול רק גדל.

יש לציין, כי בעיה זו הינה כאמור צורת הביטוי של בעיה קשה יותר או מה שאני קורא מכלול הסיבה .

לא אפרט כאן מה הבעיה או למה הוא במצב הזה, כדי לא לרמוז על שמו האמיתי.

נפגשים ומתחילים לעבוד :

התחלתי לטפל במסוגלות של תומר, דרך יציאה לטבע ומעבר משימות במרחב הטבעי שלא מאפשרות לו מרווח טעות .

כל טעות בסביבת האתגר שיצרנו משמעותה חוויה לא נעימה לתומר. בנינו מסוגלות צעד צעד ובאופן מבוקר  שאני מקפיד לתת מרווחי טעות אך לסיים כל סשיין בתחושת הצלחה.

לאט לאט דרך טיפוס על עצים, מעבר שיחי פטל, מעבר של גדרות תייל ונחלים, גלישה ממצוקים והרבה שיחות מכווינות הגענו לסשיין שסיכם את פרק המסוגלות .

בסשיין נכחו אביו של תומר ואני .

בסשיין הזה תומר הלך לבד בשטח מצא צמחי תה (למד לזהות ) הגיע תחת עץ בשטח, הדליק לעצמו מדורה מזג שלוש כוסות תה והתקשר אלי שאבוא .

כל הזמן הוא שהה לבד בשטח שאני ואביו נמצאים מאות מטרים ממנו ללא קשר עיין.

כאשר הגענו אליו הייתה התרגשות משפחתית גדולה ( הוא חש כי עבר מבחן כל שהו ) 

העבודה בצורה זו יצרה אצלו אחריות, בגרות, ומסוגלות העבודה המכווינה במלל גרמה לו להבין כי הוא יכול, כי מותר לו לטעות ושחייבים תמיד להמשיך כלל העבודה גימדה כמעט לחלוטין את הבעיה המרכזית שבעקבותיה הגיע למרכז.

הוריו דווחו על שיפור במדדים בכל תחום, בבית הקול שלו חזק יותר לחיצת היד שלו מקרינה ביטחון ,הוא נראה מאושר יותר ונמצא במקום של דימוי עצמי גבוה הרבה יותר, מעט חברים החלו לחזור לחייו ונראה כי לילד טוב יותר.

לסיכום: אומר כי אני מאמין שלגוף והנפש יש יכולת לרפא את עצמם, השהות בטבע מעצימה הכל ומסייעת באופן ישיר לתהליך. עלינו בתור מלווים לסייע לאדם שמולנו להתבונן על עצמו דרך מקום של עשייה ושאיפה ללכת קדימה.