חגי ( שם בדוי ) הגיע למרכז לפני מס חודשים. 

חגי הוא נער שחווה  מסלול חיים מעט מאתגר וכיום ישנם מספר קשיים המפריעים לו בחיים, אחד מהם הוא ביטחון עצמי נמוך וסף תסכול נמוך עוד יותר.

מהכל הוא מתוסכל, הרבה דברים מפחידים אותו, ומלחיצים  אותו לדוגמה – דבורים. 

ללא קשר לתהליך המקיף שחגי עובר, ניסינו לעזור לו גם בנושא הדבורים! 

כשחגי רואה דבורה בבית הספר, בדרך לביתו, או בכל מקום אחר, הוא מגיב באופן חזק לסיטואציה בדרך כלל נלחץ, נהפך קולני, זורק על הדבורה חפצים, או אבנים ומנסה בכל דרך להרחיק את היצור הקטן – גדול מסביבתו .

יש שיאפיינו זאת כחרדה – כלומר תגובה מוגזמת לאיום שנתפש כמידי – 

בדרך כלל חגי מגיב באופן רגשי מחשבתי והתנהגותי לא מותאם לסיטואציה הזו.

ואם לדייק יותר – הדבורה היא הפוביה של חגי, (האובייקט שמיצר חרדה קיצונית). 

אחד, המדריכים של המרכז (גדי) לוקח את חגי ויוצא איתו לשבילים שבחוץ. 

גדי לוקח את חגי יד ביד  ועובר אתו מצבים רבים וחוויות משמעותיות שמטפחות אצל חגי את אותו ביטחון שכל כך חסר לו .

גדי מאפשר לו פשוט להיות הוא בכל סיטואציה, אך עם זאת גם עוזר לו לבדוק ולהגדיר מחדש מיהו. 

את שארע במפגש הדבורים יהיה קשה מאוד להסביר במילים – אך אולי התמונות יעבירו מעט מהמסר. 

גדי לוקח את חגי באחד הימים לברכת יער קסומה ושם הם נהנים מהשקט והטבע 

לפתע מגיעות מס' דבורים לשתות מעט מים.

חגי בורח רחוק ומתחיל לזרוק עליהן  אבנים עם המון כעס וצעקות רבות.

גדי מנסה להסביר לו שאין טעם לנסות ולפגוע  בהם כך, ושאולי זו לא הדרך – אך חגי לא מקשיב 

גדי – הולך לברכה ומתיישב בשקט ליד המים – חגי מפסיק לזרוק אבנים כדי לא לפגוע בגדי. 

גדי מוצא דבורה רטובה ומתחיל להתבונן עליה.  

חגי מתקרב  מעט אך עדיין מפוחד מאוד, שואל המון שאלות- ומנסה לדלות  אינפורמציה על מה שיש לגדי ביד – גדי לא עונה בכוונה . 

חגי מתקרב ומצמצם את הטווח לבריכה . 

לאט לאט – הוא מביט – גדי מראה לו את הדבורה ואת עדינותה,  את יופייה, כמה הכנפיים שלה שבריריות ושקופות. חגי מתקרב יותר ומצלם קרוב קרוב .

חגי משתמש במקל – ויוצר בראשונה בחייו גשר אמיתי, מחבר ובטוח לדבורה . 

(הוא חוזר ואומר ) – "אני לא מאמין, אני לא מאמין "

מוחו כאילו מתנגד, רגשותיו מבולבלים, החל תהליך חשיפה לאובייקט שהוא כל כך חשוב בתהליך הריפוי.

מחשבותיו כבר נרגעו, גופו שלו, נוצר חיבור בינו לבין היצור הקטן. 

חגי ממשיך ולוקח את הדבורה על גב ידו – מתבונן – ופתאום מגלה רחמים רבים מנסה ליבש את כנפיה ומטפל בה (ולמעשה בעצמו) טוב יותר מכל גורם אחר, טוב יותר מגדי, או מאג'נדה מקצועית כזו או אחרת, תהיה אשר תהיה . 

גדי מראה לו את הצד היפה שלה, השובב המחייה המפרה, מספר לו על סגולותיה ויכולותיה, של הדבורה – חגי מקשיב .

לפתע הדבורה פורחת, נוסקת לשמים, לחיים חדשים, ואיתה גם החשש של חגי. 

את התמונה שלו עומד בתוך כוורות דבורים בשטח, צוחק ומחייך – נשלח בפעם אחרת . .. 

כשאתה מסתכל על עולם החיות – אתה רואה שכשיש מכשול או קושי בדרך – החיה בדרך כלל אינה מתקדמת בצעדים קטנים אלה קופצת קפיצות גדולות כדי לעבור!